עדויות מישראל
בעמוד זה תמצאו עדויות של נפגעות ונפגעי פגיעה טקסית בישראל שבחרו באומץ רב לשבור את מעגל השתיקה,
עבור הנפגעים שעדיין אינם מעזים לספר, ועבור התיקון החברתי העמוק שנדרש כאן.
צוות האתר מבקש להודות לכל אחת ואחד מן הנפגעות והנפגעים האמיצים שהסכימו לשתף בעדותם.
ולמי שקורא/ת ומזהה את עצמו/ה בין השורות - אתם לא לבד!
לתשומת הלב:
קריאת העדויות עלולה להיות מטלטלת רגשית. אנא היו רגישים לעצמכם/ן.
נפגעים ונפגעות המעוניינים לשתף בעדותם, בשם מלא או באנונימיות, מוזמנים לכתוב לנו לכתובת המייל שבתחתית העמוד.

עדותה של ש'
ש' מעידה כי גדלה במשפחה חרדית בירושלים שבה חוותה התעללות נפשית ופיזית מגיל צעיר, שהותירה אותה מפוחדת ומנותקת מעצמה. לאחר שעזבה את הבית, חוותה מספר תקיפות מיניות מצד אנשים שונים, כולל קרוב משפחה. במהלך תהליך הריפוי, החלה להיזכר בפגיעות פולחניות אותן חוותה בילדותה, כולל התעללות שהתרחשה בלילות בחדר סבה וסבתה
(מקור: מגזין בראשית)

עדותה של שושנה סטרוק ז"ל
באפריל 2025 כתבה שושי לראשונה בפרופיל הפייסבוק שלה על הפגיעה הטקסית שעברה. בסמוך גם פרסמה סרטון ובו היא מספרת על הפגיעות, בהם לקחו חלק, לטענתה, גם אנשים קרובים ממשפחתה. במשך שנה נאבקה שושי לקבל תמיכה, סיוע והכרה בפגיעות שעברה ובהתמודדות הנפשית שלדבריה נגרמה מהן. בחודש מרץ 2026, כשנה לאחר שיצאה לראשונה בעדותה כנפגעת - נמצאה ללא רוח חיים בדירה שבה התארחה. מותה של שושנה הצית סערה ציבורית ודרישה אזרחית להכיר ולטפל בתופעה המושתקת של הפגיעות הטקסיות.

עדותה של הדר פלדמן
בכנסת התקיים דיון על פגיעות מיניות טקסיות, והטיפול של המדינה בזוועות. "מגיל שבע עד 21 אבא שלי מכר אותי לכל מי שרצה", סיפרה הדר פלדמן, והעידה על מעשי אונס בטקסים פולחניים דתיים. כשהייתה בת שמונה אביה היא מביא אותה פעם בשבוע לחדר של מחוקק במשכן הכנסת, שביצע בה עבירות מין. "הייתי שותה שתי כוסיות קטנות ומאבדת הכרה. ככה, במשך שנה וחצי". הח"כ כבר הלך לעולמו.
(מקור : כתבה באתר ynet וצילום העדות מערוץ הכנסת)

עדותה של ניצה עוז
ניצה עוז מעידה על חוויותיה כילדה שנפגעה בפגיעות טקסיות במגזר החילוני. היא מתארת את ההתעללות המינית, האלימות וההתמודדות עם פחדים לאורך השנים. רק בגיל מאוחר התחילה להיזכר בפרטי הטראומה, כולל פגיעות שביצע אביה. בעבודה עם מטפלים, היא עברה תהליך ריפוי ממושך, תוך שהיא מתמודדת עם זיכרונות קשים והפרעת זהות דיסוציאטיבית. כיום היא פועלת להעלאת המודעות לפגיעות טקסיות ומעורבת בהפקת סרט בנושא.

עדותה של יעל שיטרית
יעל שטרית מעידה על סחר ופגיעות טקסיות שאליהן נלקחה ממסגרת חינוכית בהיותה ילדה. בפוסט אמיץ בפייסבוק - אשר היכה גלים ברשת, היא משתפת על הפגיעה והדיסוציאציה שנגרמה ממנה, ומפצירה בכולנו שלא לתת לנושא לרדת מסדר היום. יעל מציינת שהמוטיבציה שלה להחלים ולהלחם, נובעת מהיותה אם לילדים, ומן הרצון להציל ילדים אחרים שעלולים להפגע - אם לא נפעל לשינוי.
(מקור: פוסט בפייסבוק, המתפרסם כאן באישורה)

עדותה של טס מאיר
טס מאיר, שחקנית ישראלית, שיתפה בסרטון שהיכה גלים ברשתות, אודות הפגיעות הטקסיות שעברה כילדה בקהילה חרדית שבה גדלה. היא מתארת פגיעות רבות וחוזרות לאורך שנים רבות ואת העובדה שניסתה להתנגד אך הפוגעים השתמשו בטיעונים דתיים לשם הצדקת הפגיעה.
(מקור: סרטון בטיקטוק, המתפרסם כאן באישורה)

עדותה של נעמה (שם בדוי)
נעמה (שם בדוי) בחרה לשתף בעדותה דרך פרופיל של חברתה בפייסבוק. היא מספרת על הטרור והפחד וגם על הבחירה בחיים, כאישה בזוגיות ואמא לילדים. נעמה התלוננה במשטרה אך התיק נסגר (כמו תלונות רבות אחרות) מחוסר ראיות. היא מספרת כי עדויות אחרות שראתה ברשת, הביאו אותה להעז לשתף את עדותה האישית, כדי לחזק את הנפגעות האחרות
(מקור: פוסט בפייסבוק, המתפרסם כאן באישורה)

עדותה של יעל אריאל
יעל אריאל, עובדת סוציאלית בהכשרתה, ומרצה להתמודדות וצמיחה מפוסט טראומה מורכבת. פעילה להעלאת מודעות חברתית לתופעת הפגיעות הטקסיות מ-2022 (וחברה בצוות הקמת האתר). יצאה לאור כשורדת של פגיעות טקסיות בפוסט בפייסבוק בשנת 2024. יעל העידה על חוויותיה כשורדת גם בדיונים בכנסת שהתקיימו בנושא.

עדותה של ר'
ר' שיתפה בכנסת כיצד משחר ילדותה חוותה גילוי עריות, סחר ופגיעות טקסיות בעיקר על ידי אביה. היא מתארת כיצד אביה סרסר בה, והכניס אותה למעגלי סחר ורשתות סדיסטיות שכללו טקסים אכזריים של השפלה, דם ומוות. לדבריה, בטקסים אלו לקחו חלק גם אישים מוכרים, ביניהם אנשי תקשורת ופוליטיקאים. ר' מפנה אצבע מאשימה חריפה כלפי אוזלת היד של רשויות המדינה – הרווחה, המשטרה והפרקליטות. היא מסבירה שפנתה לעזרה כבר בגיל 15, ולמרות זאת עד היום המקרה שלה עדיין לא טופל כראוי ואלו שפגעו בה עוד חופשיים.

עדותה של ע'
ע' העידה בכנסת על מסכת של התעללות וניצול שהחלה בילדותה המוקדמת. היא מתארת כיצד מגיל ארבע נפגעה על ידי בן דודה, אשר בהמשך סחר בה והוביל אותה מגיל 14 למועדונים סדיסטיים חשאיים בתל אביב ויפו. שם, חוותה ע' "חינוך מחדש" אכזרי שכלל עינויים, אונס, סימום והשפלות קיצוניות. למרות האיומים והפחד, ע' הצליחה לבסוף להימלט ולשקם את חייה, אך התמודדה עם אטימות מצד מערכת אכיפת החוק. למרות שהגישה תלונות וסיפקה עדויות וראיות, כולל הקלטה של אישה שהודתה בפגיעה בה, התיקים נסגרו בזלזול בטענה ל"היעדר אשמה".

עדותה של ש'
ש' חושפת מסכת של התעללות מזעזעת שהחלה בהיותה כבת חמש ונמשכה כארבע שנים. היא מתארת פגיעות קבוצתיות מאורגנות ואלימות ביותר, שכללו אונס, קשירות, שימוש בשוקר חשמלי וחומרים מטשטשים, וכן איומים באלימות וצילום המעשים. פגיעות אלו אופיינו במוטיבים דתיים, תוך שימוש במניפולציות שגרמו לה להאמין שהיא "רעה ומקולקלת" ושעליה לעבור "תיקון", תוך ניצול סמלים דתיים כמו מקווה, מזבח ושם השם. ש' מדגישה את מעורבותם של אנשי חינוך ומנהיגים דתיים, ואת העובדה שהפגיעות התרחשו במקומות שונים, כולל בית ספר, בית כנסת וביער.

עדותה של נ'
בעדותה הכואבת, נ' משתפת כיצד משחר ילדותה גופה ונפשה הופקרו להתעללות טקסית קשה, שאילצה אותה להתנתק מעצמה לחלוטין רק כדי לשרוד. כיום, לאחר שהשתחררה מהתופת, היא נאלצת להתמודד עם צלקות הטראומה, ומאבקה היומיומי הוא לאסוף את שברי חייה ולהתחבר מחדש לזהותה ולגופה. חרף הזוועות שעברה, ניצחונה הגדול מתבטא בבחירתה היומיומית בחיים, בהקמת משפחה משלה ובלקיחת הבעלות מחדש על סיפורה האישי.

עדותה של מ'
מ' חושפת כיצד במשך שנים עברה פגיעות טקסיות אכזריות על ידי בני משפחה, רופאים ורבנים, תוך שימוש בסמים קשים ומניפולציות. היא מתארת מקרה מחריד במיוחד שאירע בהיותה בהריון מתקדם, שבו נאנסה ונאלצה תחת איומים לפגוע בתינוק רך כדי להציל את עוברה, במהלך טקס מזעזע בו לקחו חלק אנשים בעלי מעמד. לצד קריאתה למצות את הדין עם הפוגעים, מ' זועקת את מצוקתן של השורדות ודורשת מהרשויות לספק תמיכה כלכלית וטיפולית ארוכת טווח, משום שהסיוע המוגבל שמוענק כיום דרך הרווחה איננו מספיק כדי להשתקם.

עדותו של ישראל (שם בדוי)
בעדותו המטלטלת, י' משתף זיכרונות קשים מילדותו, בה נפל קורבן לפגיעות טקסיות סדיסטיות. הוא מתאר בפירוט מצמרר כיצד נלקח לאולמות ומרתפים, שם נאלץ לעבור טקסים שכללו חיתוכים באברי מינו באמצעות מכשירים ייעודיים כמו מפרידי עור ומגנים, תוך שהוא סובל כאב נוראי. י' מתאר את ההכנות האכזריות, את הנוכחים הרבים שהשתתפו וחגגו את ההתעללות, את התפילות והקולות המוזרים שליוו את הטקסים, ואת ההשפלות הנפשיות שספג. לדבריו, מעשים אלו בוצעו לא פעם בהובלת סבתו הדומיננטית ובידיעת אמו, ונמשכו בערך עד גיל 14, תוך שימוש באיומים, מכות ועונשים שמנעו ממנו לדבר או לבקש עזרה.
