תמיכה לנפגעים בישראל
סימפטומים ייחודיים ואופייניים לנפגעי פגיעה טקסית
אלו רשימת סימפטומים אפשריים -
אין זה אומר שלמישהו צריכים להיות כל הסימנים או רובם בשביל לאמת שהוא עבר פגיעה טקסית .
לנפגעים ישנם סימפטומים ייחודיים, מעבר לסימפטומים הקלאסיים של טראומה מורכבת. הנה כמה מאפיינים נפוצים שניתן למצוא אצל נפגעים:
1. דיסוציאציה עמוקה וזהות מקוטעת (DID או תסמינים דיסוציאטיביים אחרים)
-
שינויים קיצוניים בתודעה ובזהות, כולל חלקים פנימיים עם תפקידים שונים שנוצרו עקב הפגיע קולות פנימיים עם דמויות שונות (למשל, "המעניש", "הילד הפגוע", "המגן").
-
זמנים אבודים – קפיצות בזיכרון, תחושה שחלפו שעות או ימים בלי לדעת מה קרה בזמן הזה.
-
דפוסי כתיבה שונים, קולות פנימיים שמשתנים בטון ובאישיות
2. זיכרונות טראומטיים חוזרים עם אלמנטים פולחניים
-
פלשבקים של טקסים, סמלים מסוימים (כוכבים, נרות, ברדסים, דם).
-
תחושות גופניות מוזרות שקשורות למה שעברו בטקסים (למשל, תחושה של חבלים על הידיים, מחטים בגוף).
-
זיכרונות בהם היו מספר פוגעים, מבנים מסוימים (מרתפים, מקומות סגורים), ריטואלים של פגיעה.
-
חוויות של ראיית "עצמי קטן" מבחוץ בזמן הפגיעה (דיסוציאציה קיצונית).
3. פחד לא מוסבר מסימנים, מילים או סמלים מסוימים
-
תגובות רגשיות עוצמתיות (פחד, הקאה, שיתוק) למילים או סמלים מסוימים, בלי לדעת מדוע.
-
טריגרים כמו מקומות חשוכים, ריח של קטורת, צבעים מסוימים (למשל, שחור ואדום).
-
תגובה חריפה לשמיעת שפות זרות או מילים חסרות פשר (יתכן קשור לשפה ששומשה בטקסים).
4. שליטה דרך תכנות מנטלי (Mind Control)
-
"קולות פנימיים" שמשדרים מסרים נגדיים לנפגע ("אל תספרי", "אם תדברי יקרה לך משהו נורא").
-
תחושה של "הפעלה" – מצבים שבהם מופיע דחף בלתי נשלט לעשות משהו מבלי להבין למה.
-
עונשים עצמיים לא מודעים אחרי חשיפת מידע (נפגעים רבים מספרים שאחרי שהם מדברים, הם פוצעים את עצמם בלי להבין למה).
5. פחד קיצוני מגורמים מסוימים (לא רק מהפוגע עצמו)
-
חשש עמוק מרופאים, משטרה, סמכויות, מחשש ש"כולם חלק מזה".
-
תגובות עוצמתיות כלפי אנשים עם בגדים מסוימים (גלימות, מדי כנסייה, חלוקים לבנים).
-
חרדה או שיתוק כאשר מנסים לדבר על הטראומה, עד כדי תחושת סכנת חיים מיידית.
6. חוויות "על-טבעיות" לכאורה
-
תחושה ש"הנשמה יוצאת מהגוף" או חוויות חוץ-גופיות.
-
חלומות חוזרים בהם יש רודפים, רוחות, צללים שחורים.
-
חוויות של "כוחות פנימיים" שגורמים לפחד (למשל, תחושה שידיים פועלות לבד, דחפים בלתי מוסברים).
7. קושי קיצוני במתן אמון
-
חשדנות כלפי מטפלים או אנשים שמנסים לעזור.
-
תחושת בגידה תמידית – "כולם חלק מזה איכשהו".
-
קושי לחוש בטוחים גם במערכות תמיכה (אפילו בקרב ניצולים אחרים).
8. בעיות בריאותיות לא מוסברות
-
כאבים כרוניים (בטן, ראש, שרירים) שלא נמצאה להם סיבה רפואית.
-
תגובות חריפות למגע באזורים מסוימים בגוף.
-
סימפטומים נוירולוגיים (פרכוסים לא מוסברים, שיתוקים זמניים).
סיכום
נפגעי פגיעות טקסיות חווים סימפטומים של טראומה מורכבת, אך עם מאפיינים ייחודיים כמו דיסוציאציה קיצונית, זיכרונות של טקסים, "תכנות מנטלי", פחד מסמלים, חוויות של שליטה חיצונית, ותחושות בלתי מוסברות של סכנה תמידית.

איך יודעים אם מה שבזכרונות שעלו לי באמת קרה או שהמצאתי או דמיינתי?
-
הזיכרונות שעולים לך, יהיו אשר יהיו, הם חוויה אמיתית שמתרחשת בתוכך כרגע. גם אם הזיכרונות לא ברורים או מלאים בספקות, הרגשות והתסמינים שלך הם אמיתיים ודורשים התייחסות. קבלי אותם כמו שהם, בלי למהר להכריע אם הם אמיתיים או לא.
-
-
זיכרונות טראומטיים, במיוחד כאלה שמדובר בהם בפגיעות טקסיות, הם לעיתים קרובות מקוטעים, מסורבלים ומעורפלים. זה חלק ממנגנוני ההגנה של הנפש. אין צורך למהר להחליט אם הם קרו בדיוק כפי שהם עולים, אלא להתמקד באיך הם משפיעים עליך עכשיו.
-
-
שימי לב למה שהגוף שלך מספר.
הגוף זוכר גם כאשר המוח מסופק. אם את חווה תחושות גופניות חזקות כמו רעד, כאבים בלתי מוסברים, דופק מואץ או בחילה כשזיכרון עולה – זה סימן שהגוף מגיב למשהו אמיתי שהוא מזהה כאיום בעבר. הגוף לא "ממציא" תגובות כאלה סתם.
-
זכרונות טראומטיים לא חוזרים כמו זכרונות רגילים.
זכרונות מטראומה שונים מזיכרונות של אירועים יומיומיים. הם חוזרים דרך פלשבקים, קטעים של תחושות, תמונות או רגשות חזקים. לפעמים הם לא נראים הגיוניים או סדורים, אבל זה לא אומר שהם אינם נכונים – זו פשוט הדרך של המוח להתמודד עם טראומה קשה.
-
זה בסדר שיהיו ספקות – זה אפילו טבעי.
ספק הוא אחד המנגנונים שהושתלו בתוך נפגעים רבים, במיוחד בפגיעות מאורגנות כמו פגיעות טקסיות. התוקפים לרוב מכוונים ליצור בלבול ולשתול מסרים כמו: "את לא תדעי אם זה אמיתי", "אם תזכרי – תחשבי שהשתגעת", "זה רק דמיון שלך". העובדה שהספק קיים היא חלק מהפגיעה עצמה.
איך אדע אם להאמין לזיכרונות שלי?
במקום לשאול "האם זה קרה בדיוק כך?", עדיף לשאול:
-
"איך הזיכרונות האלה משפיעים עלי כרגע?"
-
"איך אני יכולה לתמוך בעצמי כדי להתמודד עם מה שעולה?" רבים מהנפגעים שואלים את עצמם את השאלה הזו – את לא לבד. הדרך להתמודד עם השאלה היא לאו דווקא לחפש הוכחות, אלא לבדוק איך אפשר להחלים ולחזק את עצמך בתוך התהליך.
מה לעשות עכשיו?
-
מצאי מטפל שמבין בפגיעות טראומה מורכבת ו- RAMCOA (פגיעות טקסיות, שליטה מנטלית ופגיעות מאורגנות).
-
כתבי את הזיכרונות שלך, בלי לשפוט אותם. לפעמים הכתיבה מאפשרת לפרטים להתבהר עם הזמן.
-
חפשי עדויות של שורדים אחרים. לפעמים תגלי שהחוויות שלך דומות לשלהם, וזה יעזור לך להבין שזה לא דמיון.
-
תהיי עדינה עם עצמך. זה מסע קשה, ואת עושה את הצעד האמיץ של ההתמודדות איתו.
סימפטומים ייחודיים ואופייניים לנפגעי פגיעה טקסית
אלו רשימת סימפטומים אפשריים -
אין זה אומר שלמישהו צריכים להיות כל הסימנים או רובם בשביל לאמת שהוא עבר פגיעה טקסית .
לנפגעים ישנם סימפטומים ייחודיים, מעבר לסימפטומים הקלאסיים של טראומה מורכבת. הנה כמה מאפיינים נפוצים שניתן למצוא אצל נפגעים:
1. דיסוציאציה עמוקה וזהות מקוטעת (DID או תסמינים דיסוציאטיביים אחרים)
-
שינויים קיצוניים בתודעה ובזהות, כולל חלקים פנימיים עם תפקידים שונים שנוצרו עקב הפגיע קולות פנימיים עם דמויות שונות (למשל, "המעניש", "הילד הפגוע", "המגן").
-
זמנים אבודים – קפיצות בזיכרון, תחושה שחלפו שעות או ימים בלי לדעת מה קרה בזמן הזה.
-
דפוסי כתיבה שונים, קולות פנימיים שמשתנים בטון ובאישיות
2. זיכרונות טראומטיים חוזרים עם אלמנטים פולחניים
-
פלשבקים של טקסים, סמלים מסוימים (כוכבים, נרות, ברדסים, דם).
-
תחושות גופניות מוזרות שקשורות למה שעברו בטקסים (למשל, תחושה של חבלים על הידיים, מחטים בגוף).
-
זיכרונות בהם היו מספר פוגעים, מבנים מסוימים (מרתפים, מקומות סגורים), ריטואלים של פגיעה.
-
חוויות של ראיית "עצמי קטן" מבחוץ בזמן הפגיעה (דיסוציאציה קיצונית).
3. פחד לא מוסבר מסימנים, מילים או סמלים מסוימים
-
תגובות רגשיות עוצמתיות (פחד, הקאה, שיתוק) למילים או סמלים מסוימים, בלי לדעת מדוע.
-
טריגרים כמו מקומות חשוכים, ריח של קטורת, צבעים מסוימים (למשל, שחור ואדום).
-
תגובה חריפה לשמיעת שפות זרות או מילים חסרות פשר (יתכן קשור לשפה ששומשה בטקסים).
4. שליטה דרך תכנות מנטלי (Mind Control)
-
"קולות פנימיים" שמשדרים מסרים נגדיים לנפגע ("אל תספרי", "אם תדברי יקרה לך משהו נורא").
-
תחושה של "הפעלה" – מצבים שבהם מופיע דחף בלתי נשלט לעשות משהו מבלי להבין למה.
-
עונשים עצמיים לא מודעים אחרי חשיפת מידע (נפגעים רבים מספרים שאחרי שהם מדברים, הם פוצעים את עצמם בלי להבין למה).
5. פחד קיצוני מגורמים מסוימים (לא רק מהפוגע עצמו)
-
חשש עמוק מרופאים, משטרה, סמכויות, מחשש ש"כולם חלק מזה".
-
תגובות עוצמתיות כלפי אנשים עם בגדים מסוימים (גלימות, מדי כנסייה, חלוקים לבנים).
-
חרדה או שיתוק כאשר מנסים לדבר על הטראומה, עד כדי תחושת סכנת חיים מיידית.
6. חוויות "על-טבעיות" לכאורה
-
תחושה ש"הנשמה יוצאת מהגוף" או חוויות חוץ-גופיות.
-
חלומות חוזרים בהם יש רודפים, רוחות, צללים שחורים.
-
חוויות של "כוחות פנימיים" שגורמים לפחד (למשל, תחושה שידיים פועלות לבד, דחפים בלתי מוסברים).
7. קושי קיצוני במתן אמון
-
חשדנות כלפי מטפלים או אנשים שמנסים לעזור.
-
תחושת בגידה תמידית – "כולם חלק מזה איכשהו".
-
קושי לחוש בטוחים גם במערכות תמיכה (אפילו בקרב ניצולים אחרים).
8. בעיות בריאותיות לא מוסברות
-
כאבים כרוניים (בטן, ראש, שרירים) שלא נמצאה להם סיבה רפואית.
-
תגובות חריפות למגע באזורים מסוימים בגוף.
-
סימפטומים נוירולוגיים (פרכוסים לא מוסברים, שיתוקים זמניים).
סיכום
נפגעי פגיעות טקסיות חווים סימפטומים של טראומה מורכבת, אך עם מאפיינים ייחודיים כמו דיסוציאציה קיצונית, זיכרונות של טקסים, "תכנות מנטלי", פחד מסמלים, חוויות של שליטה חיצונית, ותחושות בלתי מוסברות של סכנה תמידית.


איך יודעים אם מה שבזכרונות שעלו לי באמת קרה או שהמצאתי או דמיינתי?
-
הזיכרונות שעולים לך, יהיו אשר יהיו, הם חוויה אמיתית שמתרחשת בתוכך כרגע. גם אם הזיכרונות לא ברורים או מלאים בספקות, הרגשות והתסמינים שלך הם אמיתיים ודורשים התייחסות. קבלי אותם כמו שהם, בלי למהר להכריע אם הם אמיתיים או לא.
-
-
זיכרונות טראומטיים, במיוחד כאלה שמדובר בהם בפגיעות טקסיות, הם לעיתים קרובות מקוטעים, מסורבלים ומעורפלים. זה חלק ממנגנוני ההגנה של הנפש. אין צורך למהר להחליט אם הם קרו בדיוק כפי שהם עולים, אלא להתמקד באיך הם משפיעים עליך עכשיו.
-
-
שימי לב למה שהגוף שלך מספר.
הגוף זוכר גם כאשר המוח מסופק. אם את חווה תחושות גופניות חזקות כמו רעד, כאבים בלתי מוסברים, דופק מואץ או בחילה כשזיכרון עולה – זה סימן שהגוף מגיב למשהו אמיתי שהוא מזהה כאיום בעבר. הגוף לא "ממציא" תגובות כאלה סתם.
-
זכרונות טראומטיים לא חוזרים כמו זכרונות רגילים.
זכרונות מטראומה שונים מזיכרונות של אירועים יומיומיים. הם חוזרים דרך פלשבקים, קטעים של תחושות, תמונות או רגשות חזקים. לפעמים הם לא נראים הגיוניים או סדורים, אבל זה לא אומר שהם אינם נכונים – זו פשוט הדרך של המוח להתמודד עם טראומה קשה.
-
זה בסדר שיהיו ספקות – זה אפילו טבעי.
ספק הוא אחד המנגנונים שהושתלו בתוך נפגעים רבים, במיוחד בפגיעות מאורגנות כמו פגיעות טקסיות. התוקפים לרוב מכוונים ליצור בלבול ולשתול מסרים כמו: "את לא תדעי אם זה אמיתי", "אם תזכרי – תחשבי שהשתגעת", "זה רק דמיון שלך". העובדה שהספק קיים היא חלק מהפגיעה עצמה.
איך אדע אם להאמין לזיכרונות שלי?
במקום לשאול "האם זה קרה בדיוק כך?", עדיף לשאול:
-
"איך הזיכרונות האלה משפיעים עלי כרגע?"
-
"איך אני יכולה לתמוך בעצמי כדי להתמודד עם מה שעולה?" רבים מהנפגעים שואלים את עצמם את השאלה הזו – את לא לבד. הדרך להתמודד עם השאלה היא לאו דווקא לחפש הוכחות, אלא לבדוק איך אפשר להחלים ולחזק את עצמך בתוך התהליך.
מה לעשות עכשיו?
-
מצאי מטפל שמבין בפגיעות טראומה מורכבת ו- RAMCOA (פגיעות טקסיות, שליטה מנטלית ופגיעות מאורגנות).
-
כתבי את הזיכרונות שלך, בלי לשפוט אותם. לפעמים הכתיבה מאפשרת לפרטים להתבהר עם הזמן.
-
חפשי עדויות של שורדים אחרים. לפעמים תגלי שהחוויות שלך דומות לשלהם, וזה יעזור לך להבין שזה לא דמיון.
-
תהיי עדינה עם עצמך. זה מסע קשה, ואת עושה את הצעד האמיץ של ההתמודדות איתו.