זו שאלה טבעית, במיוחד כאשר נתקלים בתיאורים קשים לעיכול על פגיעות טקסיות. הנה כמה נקודות למחשבה:

​

1. הקושי בהבנת פגיעות טקסיות

פגיעות טקסיות הן לרוב קיצוניות, מאורגנות, ומתוכננות כך שיישמעו בלתי ניתנות לאמון. אחת המטרות של המתעללים היא ליצור בלבול ולמנוע מהקורבן להיחשב אמין אם יספר את מה שחווה. לכן, העובדה שהסיפורים נשמעים "מופרכים" אינה מעידה על חוסר אמיתותם.

​

2. זיכרון טראומטי והתמודדות נפשית

זיכרונות של טראומה חמורה נוטים להיות מקוטעים, מקוטבים או משוחזרים בהדרגה עם הזמן. מערכת ההגנה של הנפש יכולה לגרום לזיכרונות להופיע בצורה לא ליניארית או באופן שעשוי להיראות לא-רציף. זה לא אומר שהמטופל ממציא, אלא שהזיכרון הטראומטי עובד אחרת מזיכרון רגיל.

​

3. זיכרונות כוזבים מול מנגנונים דיסוציאטיביים

תיאוריית "הזיכרון הכוזב" שימשה בעבר ככלי לערעור על עדויות של נפגעי טראומה, אך מחקרים מוכיחים שוב ושוב שטראומה אכן עשויה להיחסם לזמן מה ולצוף בהמשך. יחד עם זאת, כמטפלים, אנחנו לא עוסקים ב"אימות חקירתי" של זיכרונות, אלא בתמיכה בטראומה של המטופל ובמתן לגיטימציה לחוויותיו.

​

4. איך נכון לגשת לסיפור של המטופל?

במקום לשאול "האם זה אמיתי?", אפשר לשאול:

• איך זה משפיע על המטופל?

• ​איך נוכל לעזור לו להתמודד עם ההשלכות של החוויות שהוא מתאר?

​

המטרה בטיפול אינה לחקור את מידת הדיוק העובדתי של כל פרט, אלא לספק למטופל מרחב בטוח שבו הוא יוכל לעבד את חוויותיו ולהרגיש מובן ונתמך.

​

*

בכל מקרה, אם נתקלת בסיפור של פגיעה טקסית, אנו מאד ממליצים להתחיל לחקור ברצינות את התחום על מנת לאפשר לעצמך להעניק טיפול מתאים. 

​

ישנם חומרים ומקורות מידע באתר זה שיאפשרו לך להעמיק בתחום: 

1. ניתן  לשמוע עדויות נוספות של נפגעים - במקרים רבים ניתן לראות כי פרטי הפגיעה, מופרכים ככל שישמעו, חוזרים על עצמם בעדויות שונות של נפגעים מכל רחבי העולם. ניכר מן העדויות שהפוגעים פועלים באמצעות מתודות דומות, אף אם הם אינם משתייכים לאותו מעגל או רשת פגיעה.

2. בעמוד של "משאבים למטפלים" ניתן למצוא  קישורים לשיעורים והדרכות של מטפלים מנוסים שעובדים עם נפגעי פגיעות טקסיות ויכולים לשפוך אור על תהליך הטיפול 

3.  ניתן לחפש ולמצוא  מומחים בתחום הטראומה והדיסוציאציה על מנת להבין יותר על דפוסי הדיווח של נפגעים ועל המורכבות של הזיכרון הטראומטי.

 

5. לא להגיד למטופל - "זה לא משנה אם זה קרה או לא קרה - העיקר איך זה משפיע עליך" 

עבור המטופל, זה מאד משנה אם זה קרה או לא קרה. אם מטופל מביע ספקות -

אפשר לומר את האמת : טבע הזכרונות המורכבים בפגיעה טקסית שהם מקוטעים ומעורפלים,

וכמו כן ישנן הגנות רבות של הנפש אשר אינן מאפשרות לגשת לזכרונות קשים כל כך בבת אחת, כך שלפעמים על מנת להקל על הנפש ותהליכי העיכול הרגשי הנדרשים, הם מתבהרים עם הזמן.

​

בפגיעה טקסית קיים גם בהרבה מן המקרים אלמנט של הפרעה דיסוציאטיבית או פיצול פנימי,

כך שבהחלט יכול להיות שישנם חלקים שזוכרים את האירועים - כיון שהם נכחו שם

וחלקים אחרים - שאינם זוכרים כיון שהם לא אלה שחוו את הטראומה. 

במרחב בטוח ניתן לברר מי החלקים שיודעים יותר ולנסות לגשת אליהם ולאמת את המידע.

כשחלק שמודע לטראומה חווה מרחב בטוח - יכולים להגיע יותר זכרונות ובצירוף של תסמינים פיזיולוגיים של טראומה שנותנים יותר ביטחון בהירות וודאות.